נייר עמדה של ישראלים ללא גבולות בנושא הצבעה של ישראלים מחו”ל

הורדת נייר העמדה

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם. בנוסף, ראינו שיש מקום לבחינה מחודשת של זהות וזיקה ישראלית בעידן הגלובליזציה.

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם. בנוסף, ראינו שיש מקום לבחינה מחודשת של זהות וזיקה ישראלית בעידן הגלובליזציה.

ראשית נעשתה סקירה משפטית הכוללת את המשפט הישראלי ומגמות משפט בינלאומיות.

הצגנו כיצד ישראל, כמדינה דמוקרטית, עושה מאמצים גדולים לאפשר לכל אזרח ישראלי בגיר להשתתף בבחירות ואף בתחומים שונים, כגון הנגשת ההצבעה לאסירים, הינה מהמדינות הפרוגרסיביות בעולם. יחד עם זאת, דווקא ביחס להצבעה של אזרחיה בעולם היא נמצאת בין המדינות הבודדות אשר אינן מאפשרות זאת.

גם את הסייגים והסיבות שבגינן ישראל נמנעה לאפשר הצבעה מחו”ל הצגנו. טיעונים מוכרים כגון חוק השבות, וסוגיות בטחוניות מעוררות חשש בקרב הציבור ומחוקקיו. יחד עם זאת, ישנן דרכים שונות לפתור את הסוגיות הללו, ולא מצאנו שיש עילה מוצדקת למנוע באופן גורף מתושב ישראלי השוהה בחו”ל באופן זמני להשתתף, והדבר אף מפר את זכויות האזרחיות ויוצר אפליה בין אזרחים.

ערכנו סקירה במאפיינים הטראנס-לאומיים של הקהילה הישראלית בתפוצות. הראינו כיצד הגלובליזציה השפיעה על הזהות הישראלית ובפרט על אזרחים ישראלים בתפוצות אשר משמרים מרכיבים רבים מזהותם. בנוסף, ישנן יתרונות רבים עבור מדינת ישראל לאפשר הצבעה מחו”ל, בין היתר שימור וחיזוק הקשר עם התפוצה הישראלית, שלה יתרונות בטחוניים, כלכליים ותרבותיים מוכחים, כפי שניתן לראות מדוגמאות שונות בעולם.

לסיכום, הצענו  שבשלב הזה נכון יהיה לאפשר לישראלים אשר הינם עדיין מוגדרים כתושבים ע”פ רישומי ביטוח לאומי, ועל כן, גם משלמים ביטוח לאומי, להשתתף בבחירות ממקום המצאם. ההגדרה הזו כוללת להערכתנו בין 70-100 ישראלים, שביניהם בסביבות 35 אלף סטודנטים.

סיבה נוספת להגדרת הזמן הזו היא משום שכ-70 מהישראלים השבים לישראל עושים זאת במהלך חמשת השנים הראשונות לשהותם מחוץ לישראל.

יש לחקור את נושא הזיקה לעומקו, ולמצוא בהמשך הגדרה מורכבת ומדויקת יותר אשר תוכל לזהות בתוכה את ה”זיקה הישראלית האותנטית” ביותר, על מנת לאפשר לכמה שיותר אזרחים ישראלים, אשר ממשיכים לחוש זיקה וזהות עם הלאום הישראלי, לקחת חלק בבחירות, וזאת במטרה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית.

בנוסף, זיהינו מספר נושאים משיקים, כגון נושא ההצבעה המוקדמת, אשר אינה קיימת בישראל.

טוב יהיה גם לשנות את שיטת הבחירות לכנסת לשיטה אזורית, וניתן גם להגדיר את הישראלים בחו”ל כאזור בחירה נבדל ובכך להפחית את החשש מפני הטייה לא פרופורציונאלית (אף על פי שאיננו מאמינים שתהיה כזו כך או כך) בבחירות.

 

המלצנו גם לערוך תיקון בחוק האזרחות כך שעולה מתאם חוק השבות ידרש לתושבות מינימלית של כמה שנים לפני שיוכל לקחת חלק בבחירות – כפי שמקובל בשאר מדינות העולם. שינוי זה יצמצם בין היתר את החשש לניצול של חוק השבות לקבלת אזרחות למטרת הצבעה בלבד. 

שולחן עגול בנושא הצבעת ישראלים בחו”ל במכון הישראלי לדמוקרטיה

תקציר: פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש מציגים נתונים ואת נייר העמדה שלהם ולוקחים חלק בדיון מרתק בהשתתפות שר התפוצות נחמן שי, ח”כ אלון טל, ח”כ צבי האוזר ושותפים נוספים.

זו הייתה אבן דרך משמעותית בתהליך שלנו והתקווה של רובי ושלי הייתה שהמעגל הזה יוביל לאיזושהי תובנה חדשה בעניין התיקון בחוק או לחילופין לחיבור ישיר יותר עם חברי כנסת אשר יש להם יכולת לקדם את הנושא הזה בכנסת.
את השולחן אירחו המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהם שותפים מלאים שלנו לדרך. המכון הוציא נייר עמדה לפני מספר שנים שבו הם ממליצים לתקן את חוק הבחירות ולאפשר הצבעה מחו”ל עם הגבלת זמן, כך שבבסיס אנחנו מסונכרנים.
בשולחן ישבו אירגונים שותפים שלנו כולל נציגים מארגון המדענים הישראלים בחו”ל (Science Abroad), אזרחים כותבים חוקה, אגודת הסטודנטים הארצית, גוסטי יהושע-ברוורמן שמקדמת את הנושא מטעם המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות של ההסתדרות הציונית והצטרף נציג ממנהיגות ישראלית בתפוצות בזום.

בסיכומו של עניין התפיסה שאיתה הגענו לשולחן התבררה כנכונה. ישנו קונצנזוס כמעט מלא שיש לאפשר לישראלים השוהים בחו”ל זמנית להשתתף בבחירות ממקום הימצאם. הפרטים הם נקודות המחלוקת: מהי ההגדרה של זמניות? איזה הגבלות נוספות אם בכלל יש להוסיף? כיצד יש לממש את זכות ההצבעה הזו? כל אלה נקודות שיצטרכו להיות חלק מתהליך החקיקה בכנסת, אבל יש הסכמה כללית בקרב ח”כים רבים מכל צידי המתרס הפוליטי שיש מקום לעדכן את החוק.
הנקודה השניה והמשמעותית היא שללא לחץ ציבורי, שום דבר לא יקרה. מכיוון שכבר הוגשו מספר רב של הצעות חוק והם לא קודמו, ניכר שמה שחסר זה תודעה ולחץ ציבורי.
משני צידי המפה יש המשוכנעים שחקיקה כזו תטיב עמם. האמת היא, שעד שלא ניגש לבחירות אף אחד לא ידע בוודאות. מה שכן ידוע, זה שחקיקה כזו תאפשר לישראלים שהינם חלק אינטגרלי מהדמוס הישראלי לקחת חלק בבחירות, היא תגדיל את אחוז ההשתתפות ותחזק את הדמוקרטיה. ידוע גם שהשתתפות בבחירות מחו”ל תחזק את הקשרים של ישראלים למדינה ולכך יש יתרונות רבים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ואף בטחוניים.
ב-75% ממדינות העולם מאפשרים הצבעה מחו”ל, וזאת כתוצאה משינויים חברתיים שהתרחשו בשלושים השנים האחרונות. תהליכי גלובליזציה ששינו את המשמעות של הגבולות הפיזיים של מדינות.
לכן, נותר לנו רק להמשיך בדרך, ולהעלות את מודעות לנושא. השינוי לא יבוא מלמעלה, הוא יבוא מארגונים כמו ישראלים ללא גבולות ומהישראלים בחו”ל כאשר יחליטו שהגיע הזמן שיספרו אותם.

מטיסים את הסטודנטים הביתה להצביע

מערכת בחירות חמישית בשלוש שנים בפתח, ועדיין, ישראלים השוהים בחו”ל אינם יכולים להצביע ממקום הימצאם, גם במקרים שזכותם להצביע היא בלתי מעורערת. לכן, החלטנו שהפעם נביא את הסטודנטים הישראלים הביתה להצביע
ב-1 לנובמבר תתקיים מערכת בחירות חמישית מזה שלוש שנים. גובר העיסוק בשאלת אחוזי ההשתתפות, ובתוך כך אנו ערים מאוד לקושי ההולך וגובר עבור ישראלים רבים השוהים בחו”ל, ואשר הינם בעלי זכות הצבעה להגיע לארץ להשתתף בתהליך הדמוקרטי, כאשר הוא מתקיים בתדירות כה גבוהה. בשנה וחצי האחרונות אנו פועלים לעדכן את חוק הבחירות לכנסת כך שיאפשר לתושבים ישראלים השוהים בחו”ל זמנית להצביע ממקום מושבם. אולם, כעת, עם פיזור הכנסת, לא ניתן יהיה לתקן את החוק בזמן. ישנן החלטות רבות שצריך לקבל בעניין הצבעת ישראלים בחו”ל. כיצד מגדירים זיקה? מי יהיו זכאים ומי לא? כיצד ניתן יהיה לממש את הזכות הזו? אולם ישנן קבוצות שזיקתם ושייכותם לדמוס הישראלי איננה מוטלת בספק. בין אלה, אלפים רבים של סטודנטים ישראלים הלומדים בחו”ל. נתוני OECD מעריכים שקצת למטה מעשרים אלף סטודנטים ישראליים לומדים בחו”ל, אך נתונים אלה אינם כוללים מוסדות שאינם מוכרים ע”י המועצה להשכלה גבוהה ואינם כוללים את כל מדינות העולם שבהם ידוע לנו שסטודנטים ישראלים לומדים (מתוך פרסום של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר 2021). ככל הנראה, מספר הסטודנטים בחו”ל נושק יותר קרוב ל30 אלף, ויתכן שאף יותר. המספר הזה כולל בתוכו בין 4-7 אלפים סטודנטים לרפואה שחזרתם לארץ היא כמעט בגדר ביטחון לאומי, שכן, בלעדיהם מערכת הבריאות בישראל תקרוס. נכון לעכשיו, כ- 60% מהרופאים בישראל למדו בחו”ל, וגם כך ישנו מחסור חמור בתקנים.

סטודנט לרפואה, או כל סטודנט אחר לצורך העניין, אשר נמצא שלוש שנים בחו”ל, פרק זמן סביר ביותר ללימודי תואר, מפסיד כעת את מערכת הבחירות החמישית שלו!
הנזק הוא גדול. מלבד העובדה שמדובר באלפי קולות שאינם נספרים, ישנה שחיקה בהזדהות של ישראלים עם המדינה כאשר הם מודרים מהתהליך הדמוקרטי. אנו זקוקים ורוצים שהסטודנטים האלה יחזרו לארץ.
הם חלק מהחברה הישראלית וחשוב לנו שיקחו חלק בבחירות. לשם כך קיווינו שיוכלו להצביע ממקום המצאם, אולם מכיוון שלא כך קרה, נפעל להביא כמה שיותר מהם לישראל במערכת הבחירות הקרובה.

לשם כך אנו זקוקים לכם!
במהלך יולי אנחנו משיקים קמפיין שבשלב הראשון יעסוק בהרשמה של סטודנטים המעוניינים להגיע לארץ להשתתף בבחירות.
לאחר שירשמו כחמשת אלפים סטודנטים נפתח בקמפיין גיוס כספים על מנת להביא אותם. כל עזרה תתקבל בברכה.
עזרו לנו להפיץ את טופס ההרשמה לסטודנטים שאתם מכירים, ברשתות החברתיות, בוואטסאפ או בכל אמצעי שעומד לרשותכם. בנוסף, הרשמו לקבלת עדכונים בנוגע לקמפיין הגיוס.

הרשם לקבלת עדכונים