זהות ישראלית בקרב הישראלים במקסיקו סיטי

מאת: ד”ר פרלה אייזנקנג קנה – מקסיקו סיטי – מרצה וחוקרת (סוציולוגיה ומדע המדינה).

בתור חוקרת את החיים הטרנס-לאומיים של הישראלים החיים במקסיקו סיטי והסביבה אשתף אתכם בכמה היבטים מעניינים העולים ממחקר שערכתי לפני מספר שנים (Aizencang 2016).

בסביבות 3000 אנשים בעלי אזרחות ישראלית מתגוררים בימים אלו באזור מקסיקו סיטי. מדובר באוכלוסייה מאוד הטרוגנית, גם מבחינת מעמדם (הסטטוס החוקי), עיסוקם ו מגוריהם, כמו גם מבחינת רמת ההכנסה, המעמד הסוציו כלכלי שלהם לפני הגירתם, זמן השהות שלהם בחו״ל, מידת (רמת) הדתיות והמוצא האתני, בין היתר.

מהמחקר עולה כי 86% מהישראלים במקסיקו נשואיים והשאר מתחלקים באופן שווה בין רווקים, גרושים ואלמנים. כ- 50% הקימו משפחה עם בן או בת סוג מקסיקניים, 25% עם ישראלים והשאר עם מהגרים ממדינות אחרות. כמו כן, 93% מאלו שסוקרו נישאו ליהודים, נתון מעניין בהתחשב במצב של ישראלים במקומות אחרים בעולם, אצלם ההתבוללות בולטת יותר (Dimentstein ‪& Kaplan 2017.

הגיל הממוצע של הישראלים המהגרים למקסיקו הינו 28, נתון התואם עם גילם הממוצע של הישראלים המגיעים לאירופה, לדוגמא (Lev Ari 2013)‪

בחינת חלוקת המהגרים הישראליים במרחב הגיאוגרפי מלמד שרובם מתגוררים במזרח העיר והמטרופולין, שם מתרכזים גם חיי הקהילה היהודית ומוסדותיה, הכוללים בתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים.

כאשר בוחנים מספר מדדים אובייקטיביים ניתן לראות כי המהגרים הישראליים השתלבו היטב בחברה המקומית – היהודית והלא יהודית – אם כי מבחינה סובייקטיבית, חלק גדול מהם אינו מרגיש שהתקבל בקהילה היהודית. (Aizencang‪ 2019.)

בנוסף, אחוז גדול מהישראלים שסוקרו מקיימים חיים טרנס-לאומיים. זה מתבטא בפעילויות היומיומיות, בקשרים המשפחתיים והחברתיים, בעסקים בין המדינות, בתדירות הטיסות לארץ, במעקב היומיומי אחרי המתרחש במדינה ובעיסוק במתפרסם בעיתונות הישראלית, בטלוויזיה ובכלי התקשורת האלקטרוניים.

חשוב לציין כי הישראלים במקסיקו אינם מהווים קהילה, בשונה ממקומות אחרים בעולם כמו לדוגמא מלבורן (Porat (2018 , ברלין ; Kranz 2016) 2017 (Stauber , טורונטו (Harris 2009; Merkur, 2018) לאס אנגלס או סאן פרנסיסקו (Gold 1994, 2001, 2002, 2009; Floman 2007; Rebhun & Lev Ari 2010), הם אינם מאורגנים באופן ריאלי או וירטואלי ואף בקושי עונים ליוזמות הפרטיות ואף לא לציבוריות שלאחרונה החלו להגיע מהקונסוליה הישראלית במקום.

יחד עם זאת, הישראלים במקסיקו מאוד מחוברים לארץ וזהותם הישראלית היא מאוד חזקה.

מנקודת מבט טרנס-לאומית, הגירה נחשבת לתהליך מתמשך. חיים טרנס-לאומיים מאפשרים קיום סימולטני, בו-זמנית, ביותר ממקום אחד. כלומר, תהליך הקליטה של מהגר בתוך החברה הקולטת אינו שולל את קיומו ועוצמת הקשר שלו עם ארץ מוצאו ומדינתו. בהקשר זה, זהותו של המהגר הטרנס-לאומי הינה מורכבת ונזילה, תוצר של תהליך מתמשך של בנייה והבנייה, תהליך לא גמור, מקוטע, היסטוריֿ, המתעדכן באמצעות חוויות היומיום. (La Barbera 2014; Vertovec 2001)

במטרה לבדוק כיצד ההגירה השפיעה על זהותם הישראלית של המהגרים החיים במקסיקו נבדקו כמה מדדים, ביניהם השימוש בשפה העברית, הזיקה לישראל, הבקיאות במצב הפוליטי והחברתי במדינה, תדירות הטיסות לארץ וצריכת המוצרים התרבותיים.

92% מהישראלים שהיגרו למקסיקו חווים את הזהות הישראלית כמשמעותית. להבדיל, הדעות חלוקות בשאלת החשיבות של מגורים בישראל: 31% סבורים שזה מאוד חשוב, 37% חשוב, 27% חשוב במידה מועטה ו-5 % בכלל לא חשוב.