למה חשוב שכמה שיותר סטודנטים ירשמו לטיסה לישראל לקראת הבחירות

 

לאחרונה השקנו קמפיין שהשלב הראשון בו הוא הרשמה של סטודנטים ישראלים בעולם המעוניינים להגיע לארץ להשתתף בבחירות הקרבות.

כתוצאה גילינו שישנם מספר נושאים שאלות שחוזרות ועולות ועליהן אנסה לענות כאן באופן מסודר. במידה ויש לכם שאלות נוספות לגבי הקמפיין, אודותינו, או כל דבר אחר רלוונטי לנושא, אתם מוזמנים לכתוב לנו באימייל: israeliswithoutborders@gmali.com ונשתדל לענות בהקדם האפשרי.

נושא: יום הבחירות נופל על אמצע השבוע. סטודנטים אינם יכולים להגיע באמצע הלימודים עקב נוכחות חובה בשיעורים ולכן זה לא רלוונטי.

תשובה: בטח שזה רלוונטי ומאוד חשוב שתרשמו. למה?

אולי שמתם לב שההתארגנות שלנו פועלת כבר תקופה ארוכה כדי להוביל לחקיקה שתאפשר פתיחה של קלפיות בחו”ל עבור ישראלים החיים שם זמנית. הקמפיין הנוכחי נולד מתוך זה. מכיוון שלא ניתן לעשות את השינוי הזה לקראת הבחירות הקרובות, אנחנו מקווים ששני דברים יקרו:

1.     שנצליח להביא כמה שיותר סטודנטים להצביע.

2.     שנצליח להבהיר במהלך הזה שישנם אלפי סטודנטים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ושזכות ההצבעה, שהינה זכות יסוד דמוקרטית, נמנעת מהם, ושהסטודנטים הללו מעוניינים לקחת חלק.

הנקודה השניה חשובה עוד יותר מהנקודה הראשונה, מכיוון שהיא יכולה להוביל לשינוי ארוך טווח. בשנתיים האחרונות פעלנו מהמון כיוונים כדי לקדם את החקיקה. הרצנו עצומה, כתבנו נייר עמדה, יצרנו רשת שותפויות של ארגונים, ערכנו פגישות, הרצאות ועוד. למדנו את הנושא ולמדנו את המערך שעד כה מנע מתיקון החוק אף על פי שישנו קונצנזוס לגבי ההגיון שבלאפשר לתושבים השוהים בחו”ל זמנית להשתתף בבחירות ממקום המצאם.

מה שהבנו זה ששום דבר לא יקרה עד שלא יהיה לחץ ציבורי.

 עד שהמחוקקים לא יבינו בצורה קונקרטית וממשית את הנזק שנגרם, ועד שהציבור עצמו לא יפנים את גודל הפגיעה בדמוקרטיה, שום דבר לא יזוז. הוגשו כבר הצעות חוק רבות מחברי כנסת מכמעט כל הקשת הפוליטית. כל הצעות החוק דומות זו לזו, ועוסקות בהנגשת הצבעה עם הגבלות, ועדיין זה לא קרה.

לכן ההרשמה חשובה כל כך. הרשימה הזו היא הקריאה הציבורית לשינוי. הצורך של ציבור של בעלי זכות הצבעה לטוס במיוחד לישראל כדי להצביע איננה ברת קיימא עבור רבים מהציבור הזה. ההגבלה הזו איננה תואמת את המציאות הכלכלית, החברתית והפוליטית של ישראל. אלפי סטודנטים לומדים בחו”ל כי אין להם ברירה. אקדמאים אינם יכולים לקדם קריירות בישראל ללא השתלמויות בחו”ל. תעשיית ההיי-טק לא הייתה יכולה לפרוח בלי חיבורים הדוקים להון מחו”ל. יותר ויותר אומנים ישראלים מצליחים ברחבי העולם ומאפשרים את התפתחותה של תחום התרבות בישראל ברמה שלא הייתה אפשרית אילו היו צריכים להגביל את עצמם לקהל מקומי בלבד.

לכן, ההרשמה קריטית. גם אם אינכם בטוחים שתוכלו להגיע, וגם אם אתם בטוחים שלא תוכלו להגיע, תרשמו. אף אחד לא ישים אתכם על מטוס בכוח. כאשר הטיסות יחולקו, יהיה תהליך של יצירת קשר ותיאום. ובינתיים, כדי שנוכל להגיע לשלב הזה, אנו חייבים מספרים משמעותיים. לא נוכל להתקדם עם כמה מאות. אנו זקוקים לכם, אלפי הסטודנטים, שתרשמו כבר עכשיו.

All for one and one for all


העניין והיכולת שלנו לגייס את המשאבים להטסה תלוי במידה רבה במספר הנרשמים. ככל שמספר הנרשמים גבוה יותר, הסיכוי שנוכל להביא יותר סטודנטים לארץ עולה. ללא נרשמים רבים, הסיכוי שנוכל לעשות משהו גם עבור אלה שנרשמו הולך וקטן. 

נושא: איך נקבל כרטיסים? זה חינם? זה כולל טיסה חזרה?

תשובה: אין עדיין תשובה ברורה לשאלות האלה אבל אנחנו כן מתחייבים שכל פתרון שנמצא להביא את הסטודנטים לארץ (טיסה חינם או מסובסדת) תכלול טיסת חזור.

אנחנו גם מתחייבים לעדכן בהתקדמות שלנו בנושא.

מכיוון שסטודנטים ישראלים פרוסים ברחבי העולם לא ניתן יהיה ליצור פתרון אחד עבור כולם. יש כאלה שזקוקים לטיסה קצרצרה מאירופה לישראל, ויש כאלה שנמצאים ביעדים יותר רחוקים או כאלה שחברת תעופה כזו או אחרת איננה מגיעה אליהם.

הקמפיין שלנו כולל שלב ראשון של הרשמה ושלב שני של גיוס משאבים. הגיוס יעשה בקמפיין המונים שבמהלכו נבקש גם מכם לשתף ככל הניתן, ואנו גם פונים לגורמים שהדמוקרטיה הישראלית בלבם ואנו מאמינים שיהיו מעוניינים לתרום למטרה. בנוסף, פנינו כבר גם לחברות תעופה ונמשיך לפעול כדי ליצור סדרה של פתרונות להטיס את הסטודנטים אשר מעוניינים ויכולים בכך.

העניין והיכולת שלנו לגייס את המשאבים להטסה תלוי במידה רבה במספר הנרשמים. ככל שמספר הנרשמים גבוה יותר, הסיכוי שנוכל להביא יותר סטודנטים לארץ עולה. ללא נרשמים רבים, הסיכוי שנוכל לעשות משהו גם עבור אלה שנרשמו הולך וקטן.

 

נושא: למה דווקא סטודנטים? למה לא כל הישראלים בחו”ל?

תשובה: המאבק למען הנגשת ההצבעה לישראלים בחו”ל פועל להנגשת ההצבעה עבור כל תושב ישראלי השוהה בחו”ל זמנית ולא רק עבור סטודנטים. הקמפיין הנוכחי (שהינו צעד אחד בתוך מכלול פעולות שנעשות) להביא את הסטודנטים הישראלים לארץ נובע ממגבלות טכניות ומהגיון שאומר שמדובר באוכלוסיה שקל להגדיר, שיש קונצנזוס ציבורי לגבי הזכאות שלהם להצביע ושבהכללה, יהיה עבורם מאתגר יותר להגיע באופן עצמאי.

נושא: למה להגביל את הנגשת ההצבעה מחו”ל? למה לא להילחם שכל ישראלי באשר הוא יוכל להצביע מחו”ל?

תשובה: התשובה הפשוטה והקצרה היא שבמצב החברתי \ פוליטי \ ביטחוני הקיים בישראל אין אפשרות להכניס תיקון לחוק הבחירות שיאפשר הצבעה מחו”ל עבור כל ישראלי בעל דרכון ישראלי. בלי להיכנס לשאלה של צדק, העובדה היא שרוב הציבור הישראלי איננו תומך במהלך כזה, וכך גם מרבית הפוליטיקאים הישראלים. מכיוון שכך, ומכיוון שאיננו מאמינים בהכל או לא כלום, אנו פועלים להניע שינוי נדרש והוא לאפשר לאוכלוסיה שמוגדרת כתושב ושהזכאות שלהם להשתתף בבחירות כחלק בלתי נפרד מהדמוס הישראלי איננה מותלת בספק, להצביע ממקום המצאם. אנו תומכים ומאמינים שיש צורך בהגדרה שמכירה במורכבות הזיקה לישראל ובצרכים של הדמוקרטיה הישראלית כאשר מגדירים את הזכאות.

נושא: למה חשוב לאפשר לישראלים להצביע מחו”ל?

תשובה: התשובה לשאלה הזו מורכבת מכמה גורמים.

1.     ישנם כמה עשרות אלפי ישראלים העונים על ההגדרה של תושבי קבע ישראלים המתגוררים זמנית בחו”ל. מדובר במספרים שאינם גדולים ביחס לתפוצות של מדינות אחרות, אולם הם משמעותיים מבחינת השתתפות דמוקרטית.

2.     חוק הבחירות לכנסת אשר מגביל ואינו מאפשר הצבעה מחו”ל חוקק בשלהי שנות השישים ואיננו מתחשב בניידות ההכרחית אשר קיימת היום בעידן הגלובליזציה. קריירה אקדמית איננה אפשרית היום בישראל ללא תקופת לימודים בחו”ל. השקעות הון מגיעות מחו”ל ודורשות מבעלי עסקים תקופות שהייה שונות מחוץ לישראל. אין באוניברסיטאות הישראליות מספיק תקנים כדי ליצור את כמות הרופאים הנדרשים עבור מערכת הבריאות הישראלית, והיא נסמכת על רופאים המסיימים לימודיהם בחו”ל. אומנות ישראלית חוצה גבולות. התרבות הישראלית חזקה מאוד בטיולים ברחבי העולם. ישנם כנסים בעולם שאנשי מקצוע מחוייבים בהם, וישנם טיפולים שלא ניתן לקבל בארץ. העולם ככלל, מחובר תרבותית, בריאותית וכלכלית יותר מאי פעם. 75% ממדינות כלל העולם כבר מכירות בכך ומאפשרות הצבעה מחו”ל.

 

3.     חיזוק ושימור הקשרים עם אותם ישראלים השוהים בחו”ל. מחקרים מראים שככל שהמדינה מכירה ויוצרת מערך תומך ומכליל עבור אזרחיה השוהים בחו”ל זמנית, כך עולה רמת ההזדהות שלהם עם המדינה, נשמרים היחסים המיטיבים בין הצדדים והסיכויים שאותם ישראלים יחזרו לארץ עולים. ישראל משקיעה משאבים רבים בשימור יחסים עם ישראלים אשר עזבו את הארץ ועם הדורות הבאים. לא הגיוני שתאפשר לאלו שעוד לא עזבו אלא רק נמצאים זמנית להשתתף בחברה ותמנע בכך עזיבה אפשרית, בריחת מוחות וכיוצ”ב?

נייר עמדה של ישראלים ללא גבולות בנושא הצבעה של ישראלים מחו”ל

הורדת נייר העמדה

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם
גרסה מלאה
הורדת תקציר

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם. בנוסף, ראינו שיש מקום לבחינה מחודשת של זהות וזיקה ישראלית בעידן הגלובליזציה.

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם. בנוסף, ראינו שיש מקום לבחינה מחודשת של זהות וזיקה ישראלית בעידן הגלובליזציה.

ראשית נעשתה סקירה משפטית הכוללת את המשפט הישראלי ומגמות משפט בינלאומיות.

הצגנו כיצד ישראל, כמדינה דמוקרטית, עושה מאמצים גדולים לאפשר לכל אזרח ישראלי בגיר להשתתף בבחירות ואף בתחומים שונים, כגון הנגשת ההצבעה לאסירים, הינה מהמדינות הפרוגרסיביות בעולם. יחד עם זאת, דווקא ביחס להצבעה של אזרחיה בעולם היא נמצאת בין המדינות הבודדות אשר אינן מאפשרות זאת.

גם את הסייגים והסיבות שבגינן ישראל נמנעה לאפשר הצבעה מחו”ל הצגנו. טיעונים מוכרים כגון חוק השבות, וסוגיות בטחוניות מעוררות חשש בקרב הציבור ומחוקקיו. יחד עם זאת, ישנן דרכים שונות לפתור את הסוגיות הללו, ולא מצאנו שיש עילה מוצדקת למנוע באופן גורף מתושב ישראלי השוהה בחו”ל באופן זמני להשתתף, והדבר אף מפר את זכויות האזרחיות ויוצר אפליה בין אזרחים.

ערכנו סקירה במאפיינים הטראנס-לאומיים של הקהילה הישראלית בתפוצות. הראינו כיצד הגלובליזציה השפיעה על הזהות הישראלית ובפרט על אזרחים ישראלים בתפוצות אשר משמרים מרכיבים רבים מזהותם. בנוסף, ישנן יתרונות רבים עבור מדינת ישראל לאפשר הצבעה מחו”ל, בין היתר שימור וחיזוק הקשר עם התפוצה הישראלית, שלה יתרונות בטחוניים, כלכליים ותרבותיים מוכחים, כפי שניתן לראות מדוגמאות שונות בעולם.

לסיכום, הצענו  שבשלב הזה נכון יהיה לאפשר לישראלים אשר הינם עדיין מוגדרים כתושבים ע”פ רישומי ביטוח לאומי, ועל כן, גם משלמים ביטוח לאומי, להשתתף בבחירות ממקום המצאם. ההגדרה הזו כוללת להערכתנו בין 70-100 ישראלים, שביניהם בסביבות 35 אלף סטודנטים.

סיבה נוספת להגדרת הזמן הזו היא משום שכ-70 מהישראלים השבים לישראל עושים זאת במהלך חמשת השנים הראשונות לשהותם מחוץ לישראל.

יש לחקור את נושא הזיקה לעומקו, ולמצוא בהמשך הגדרה מורכבת ומדויקת יותר אשר תוכל לזהות בתוכה את ה”זיקה הישראלית האותנטית” ביותר, על מנת לאפשר לכמה שיותר אזרחים ישראלים, אשר ממשיכים לחוש זיקה וזהות עם הלאום הישראלי, לקחת חלק בבחירות, וזאת במטרה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית.

בנוסף, זיהינו מספר נושאים משיקים, כגון נושא ההצבעה המוקדמת, אשר אינה קיימת בישראל.

טוב יהיה גם לשנות את שיטת הבחירות לכנסת לשיטה אזורית, וניתן גם להגדיר את הישראלים בחו”ל כאזור בחירה נבדל ובכך להפחית את החשש מפני הטייה לא פרופורציונאלית (אף על פי שאיננו מאמינים שתהיה כזו כך או כך) בבחירות.

 

המלצנו גם לערוך תיקון בחוק האזרחות כך שעולה מתאם חוק השבות ידרש לתושבות מינימלית של כמה שנים לפני שיוכל לקחת חלק בבחירות – כפי שמקובל בשאר מדינות העולם. שינוי זה יצמצם בין היתר את החשש לניצול של חוק השבות לקבלת אזרחות למטרת הצבעה בלבד. 

שולחן עגול בנושא הצבעת ישראלים בחו”ל במכון הישראלי לדמוקרטיה

תקציר: פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש מציגים נתונים ואת נייר העמדה שלהם ולוקחים חלק בדיון מרתק בהשתתפות שר התפוצות נחמן שי, ח”כ אלון טל, ח”כ צבי האוזר ושותפים נוספים.

זו הייתה אבן דרך משמעותית בתהליך שלנו והתקווה של רובי ושלי הייתה שהמעגל הזה יוביל לאיזושהי תובנה חדשה בעניין התיקון בחוק או לחילופין לחיבור ישיר יותר עם חברי כנסת אשר יש להם יכולת לקדם את הנושא הזה בכנסת.
את השולחן אירחו המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהם שותפים מלאים שלנו לדרך. המכון הוציא נייר עמדה לפני מספר שנים שבו הם ממליצים לתקן את חוק הבחירות ולאפשר הצבעה מחו”ל עם הגבלת זמן, כך שבבסיס אנחנו מסונכרנים.
בשולחן ישבו אירגונים שותפים שלנו כולל נציגים מארגון המדענים הישראלים בחו”ל (Science Abroad), אזרחים כותבים חוקה, אגודת הסטודנטים הארצית, גוסטי יהושע-ברוורמן שמקדמת את הנושא מטעם המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות של ההסתדרות הציונית והצטרף נציג ממנהיגות ישראלית בתפוצות בזום.

בסיכומו של עניין התפיסה שאיתה הגענו לשולחן התבררה כנכונה. ישנו קונצנזוס כמעט מלא שיש לאפשר לישראלים השוהים בחו”ל זמנית להשתתף בבחירות ממקום הימצאם. הפרטים הם נקודות המחלוקת: מהי ההגדרה של זמניות? איזה הגבלות נוספות אם בכלל יש להוסיף? כיצד יש לממש את זכות ההצבעה הזו? כל אלה נקודות שיצטרכו להיות חלק מתהליך החקיקה בכנסת, אבל יש הסכמה כללית בקרב ח”כים רבים מכל צידי המתרס הפוליטי שיש מקום לעדכן את החוק.
הנקודה השניה והמשמעותית היא שללא לחץ ציבורי, שום דבר לא יקרה. מכיוון שכבר הוגשו מספר רב של הצעות חוק והם לא קודמו, ניכר שמה שחסר זה תודעה ולחץ ציבורי.
משני צידי המפה יש המשוכנעים שחקיקה כזו תטיב עמם. האמת היא, שעד שלא ניגש לבחירות אף אחד לא ידע בוודאות. מה שכן ידוע, זה שחקיקה כזו תאפשר לישראלים שהינם חלק אינטגרלי מהדמוס הישראלי לקחת חלק בבחירות, היא תגדיל את אחוז ההשתתפות ותחזק את הדמוקרטיה. ידוע גם שהשתתפות בבחירות מחו”ל תחזק את הקשרים של ישראלים למדינה ולכך יש יתרונות רבים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ואף בטחוניים.
ב-75% ממדינות העולם מאפשרים הצבעה מחו”ל, וזאת כתוצאה משינויים חברתיים שהתרחשו בשלושים השנים האחרונות. תהליכי גלובליזציה ששינו את המשמעות של הגבולות הפיזיים של מדינות.
לכן, נותר לנו רק להמשיך בדרך, ולהעלות את מודעות לנושא. השינוי לא יבוא מלמעלה, הוא יבוא מארגונים כמו ישראלים ללא גבולות ומהישראלים בחו”ל כאשר יחליטו שהגיע הזמן שיספרו אותם.

מטיסים את הסטודנטים הביתה להצביע

מערכת בחירות חמישית בשלוש שנים בפתח, ועדיין, ישראלים השוהים בחו”ל אינם יכולים להצביע ממקום הימצאם, גם במקרים שזכותם להצביע היא בלתי מעורערת. לכן, החלטנו שהפעם נביא את הסטודנטים הישראלים הביתה להצביע
ב-1 לנובמבר תתקיים מערכת בחירות חמישית מזה שלוש שנים. גובר העיסוק בשאלת אחוזי ההשתתפות, ובתוך כך אנו ערים מאוד לקושי ההולך וגובר עבור ישראלים רבים השוהים בחו”ל, ואשר הינם בעלי זכות הצבעה להגיע לארץ להשתתף בתהליך הדמוקרטי, כאשר הוא מתקיים בתדירות כה גבוהה. בשנה וחצי האחרונות אנו פועלים לעדכן את חוק הבחירות לכנסת כך שיאפשר לתושבים ישראלים השוהים בחו”ל זמנית להצביע ממקום מושבם. אולם, כעת, עם פיזור הכנסת, לא ניתן יהיה לתקן את החוק בזמן. ישנן החלטות רבות שצריך לקבל בעניין הצבעת ישראלים בחו”ל. כיצד מגדירים זיקה? מי יהיו זכאים ומי לא? כיצד ניתן יהיה לממש את הזכות הזו? אולם ישנן קבוצות שזיקתם ושייכותם לדמוס הישראלי איננה מוטלת בספק. בין אלה, אלפים רבים של סטודנטים ישראלים הלומדים בחו”ל. נתוני OECD מעריכים שקצת למטה מעשרים אלף סטודנטים ישראליים לומדים בחו”ל, אך נתונים אלה אינם כוללים מוסדות שאינם מוכרים ע”י המועצה להשכלה גבוהה ואינם כוללים את כל מדינות העולם שבהם ידוע לנו שסטודנטים ישראלים לומדים (מתוך פרסום של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דצמבר 2021). ככל הנראה, מספר הסטודנטים בחו”ל נושק יותר קרוב ל30 אלף, ויתכן שאף יותר. המספר הזה כולל בתוכו בין 4-7 אלפים סטודנטים לרפואה שחזרתם לארץ היא כמעט בגדר ביטחון לאומי, שכן, בלעדיהם מערכת הבריאות בישראל תקרוס. נכון לעכשיו, כ- 60% מהרופאים בישראל למדו בחו”ל, וגם כך ישנו מחסור חמור בתקנים.

סטודנט לרפואה, או כל סטודנט אחר לצורך העניין, אשר נמצא שלוש שנים בחו”ל, פרק זמן סביר ביותר ללימודי תואר, מפסיד כעת את מערכת הבחירות החמישית שלו!
הנזק הוא גדול. מלבד העובדה שמדובר באלפי קולות שאינם נספרים, ישנה שחיקה בהזדהות של ישראלים עם המדינה כאשר הם מודרים מהתהליך הדמוקרטי. אנו זקוקים ורוצים שהסטודנטים האלה יחזרו לארץ.
הם חלק מהחברה הישראלית וחשוב לנו שיקחו חלק בבחירות. לשם כך קיווינו שיוכלו להצביע ממקום המצאם, אולם מכיוון שלא כך קרה, נפעל להביא כמה שיותר מהם לישראל במערכת הבחירות הקרובה.

לשם כך אנו זקוקים לכם!
במהלך יולי אנחנו משיקים קמפיין שבשלב הראשון יעסוק בהרשמה של סטודנטים המעוניינים להגיע לארץ להשתתף בבחירות.
לאחר שירשמו כחמשת אלפים סטודנטים נפתח בקמפיין גיוס כספים על מנת להביא אותם. כל עזרה תתקבל בברכה.
עזרו לנו להפיץ את טופס ההרשמה לסטודנטים שאתם מכירים, ברשתות החברתיות, בוואטסאפ או בכל אמצעי שעומד לרשותכם. בנוסף, הרשמו לקבלת עדכונים בנוגע לקמפיין הגיוס.

הרשמת סטודנטים

הרשם לקבלת עדכונים

איילת קרני – מוזיקאית – בבאזל

נולדתי וגדלתי בחיפה. תמיד אהבתי לנגן, אבל כשסיימתי את התיכון רציתי לעשות משהו קצת אחר. אז וויתרתי על מעמד של מוסיקאית מצטיינת בצה”ל והלכתי למדבר לשנת שירות בניצנה. שם מימשתי את אהבתי למדבר שאינה יודעת שובע, הדרכתי טיולים ומדעים וחייתי בקומונה. כעירונית, החיים עם קבוצה שרובה קיבוצניקים לא היתה תמיד חווייה פשוטה, אבל למדתי ממנה המון על עוד נושא שקרוב ללבי מאד- תקשורת עם אנשים. המשכתי משם לשירות ארוך בצבא במסגרת גרעין של הנח”ל, גם כן בקומונה. שירתי חלק מהזמן בדרום תל-אביב בגרעין מטעם בינ”ה, וחלק מהזמן בפנימיה אלוני יצחק כמורה חיילת. זו היתה תקופה מאד משמעותית בשבילי מהרבה בחינות. עבדתי עם נוער וילדים, עולים חדשים. גם
החיים בקבוצה ובגרעין היו מקום שמאד התפתחתי וגדלתי בו. גם לא נטול קשיים ואתגרים…

במהלך שנת השירות והשירות הצבאי ניסיתי לשמור על הקשר עם המוסיקה, להתאמן ולקחת שיעורים, וניגנתי כמה קונצרטים (התמזל מזלי לטוס לבוסטון במהלך שנת השירות) ואפילו ניגשתי לתחרות בתל-אביב. אך כמובן שזה לא היה תמיד פשוט לשלב בין שירות צבאי לבין הנגינה. לכן כשהשתחררתי מהצבא בחרתי ללכת שוב עם האהבה לצלילים וללמוד מוסיקה לתואר ראשון בירושלים.

“רציתי להעמיק את הלימוד, ועברתי ללמוד באירופה”
כנגנית חלילית, כלי שהרפרטואר שלו הוא בעיקר מוסיקה “עתיקה”, בן מאות שנים, רציתי להמשיך ולהעמיק את הלימוד בו, ועברתי ללמוד באירופה. בהתחלה עשיתי חילופי סטודנטים בלייפציג, ובהמשך שני תארי מאסטר בסקולה קנטורום בבאזל, שווייץ, מוסד ייחודי מסוגו בעולם ללימוד המוסיקה שעניינה אותי. באירופה גם יכולתי ללמוד נגינה באבובים הסטוריים, מה שלא התאפשר לי בארץ, פשוט כי לא היו מורים לכלים האלו. את בחינות הכניסה לאקדמיה עשיתי יחד עם רני בן זוגי- קשר שצמח בתקופת המעבר לאירופה. רני הוא גם מוסיקאי- פסנתרן וצ’מבליסט. למזלנו התקבלנו שנינו ללימודים בבאזל.

מאז ועד היום עברו עשר שנים… בהן עשינו כל אחד שני תארי מאסטר, השתלבנו במקומות עבודה, בהרכבים שונים. התחלתי לחקור מוסיקה עברית קדומה מתוך עניין במורשת התרבותית של היהודים באירופה, והקמתי את ההרכב מזמור לדוד שמבצע את המוסיקה הזו בפני קהל- יהודי ולא יהודי.

ונולד לנו נעם, שנחגוג לו יום הולדת שלוש השבוע. יש הרבה דברים לברך עליהם בחיים בשווייץ. הפרנסה- כמוסיקאים, אנחנו חיים בכבוד, שזה לא דבר מובן מאליו. השקט, הסדר. היכולת לתכנן מראש ולא להיות בחוסר וודאות קיומי.

“פעם היינו עולים על איזי ג’ט, שלוש שעות וארבעים ואנחנו בארץ. היום כל גיחה לארץ משמעה מינימום שלושה שבועות בבידוד עם ילד קטן וחופשה ללא תשלום מהעבודה, והעלות של כל זה אלפים רבים של שקלים”

אבל אם לומר את האמת – אני לא כל כך מעודכנת מה קורה פה. אני קוראת עיתונים של הארץ. המשפחה שלי בארץ. הלב שלי בארץ. תקופת הקורונה העמיקה את המרחק. פעם היינו עולים על איזי ג’ט, שלוש שעות וארבעים ואנחנו בארץ. היום כל גיחה לארץ משמעה מינימום שלושה שבועות בבידוד עם ילד קטן וחופשה ללא תשלום מהעבודה, והעלות של כל זה אלפים רבים של שקלים. אני מרגישה מבולבלת יותר ויותר לגבי עתידנו.

בשנה האחרונה ארגנו הפגנות רבות בשווייץ בעד הדמוקרטיה ונגד המשך שלטונו של נאשם בפלילים. הרגשתי צורך לצאת מאיזור הנוחות שלי. הרגשתי שלא מוסרי מבחינתי לשתוק בסיטואציה הפוליטית שמאיימת על חיי כולנו. חיי משפחתי ואהוביי, וגם חיי שלי כאזרחית ישראלית. לאחרונה הצטרפתי לקבוצה שמעוניינת לקיים דיון מעמיק יותר בשאלה מהי זהות ישראלית, ופועלת לקדם זכות בחירה לתושבים ישראלים השוהים בחו”ל באופן זמני. איני יודעת אם כשתוגש הצעת החוק על שולחן הכנסת – אני אישית איהנה מפירותיה. סביר להניח שלא, כי אני לא תושבת ישראל אחרי חמש שנים שמרכז חיי בחו”ל. אבל אני חושבת שנכון לפתוח לדיון שאלות של זיקה של אזרחים ישראלים למדינה גם אם הם אינם תושבים. העולם היום גלובלי, אנשים עובדים בחו”ל, לומדים בחו”ל והגיע הזמן להעלות לדיון נושאים שהיו טאבו בעבר.

ברק וולנרמן – בודפשט – סטודנט

שמי ברק, אני סטודנט בן 33 בשנתי השלישית ללימודי ווטרינריה. אני ממתגורר בשלוש השנים האחרונות בבודפשט הונגריה לצורך לימודיי האקדמיים. במהלך לימודיי פה נדהמתי לגלות כי למרות היותי אזרח ישראלי מן המניין, המשלם חובותיו למדינת ישראל בצורת תשלום מיסים וביטוח לאומי גם בזמן שהותי בחו”ל (שלא להזכיר שאר חובותיי כמו שירות סדיר בצה”ל ביחידת 8200), לא ניתנת לי האפשרות לממש את זכות היסוד שלי להצביע בבחירות לכנסת. המצב הנוכחי הוא אבסורד המצב הנוכחי הינו אבסורדי, בעלי זכות ההצבעה היחידים בגולה הינם עובדי מדינה בשגרירויות ועובדי חברת התעופה הלאומית אל-על הנמצאים בחו”ל (חלקם יש לציין, הינם סטודנטים). בעוד שקולות עובדי המדינה נשלחים בטיסות מיוחדות לספירה בארץ, הדרך היחידה עבור שאר האזרחים להצביע היא להוציא כסף מהכיס הפרטי לרכישת כרטיס טיסה הלוך-חזור כדי להצביע בארץ כשהשגרירויות נמצאות מרחק הליכה ברוב המקרים.

?מדוע אני חושב שמגיע לי להצביע

אני מאמין בתוקף כי מדינה המתיימרת להיות נאורה ומתקדמת ככל מדינות המערב וה-OECD, אור לגויים כפי שאנשי ציבור רבים דואגים להזכיר לנו, צריכה לאפשר לאזרחיה השוהים בחו”ל לממש את זכותם הבסיסית להצביע. אני סבור שאין מקום לאפליה וכי בין אם מדובר תקופה קצרה (כגון טיול נופש או נסיעה עסקית) ובין אם בתקופה ארוכה (כמו לימודי תואר או אפילו רילוקיישן), לכל אזרח הנמצא בחו”ל באופן זמני זכות להצביע.

סוגיה זו מקבלת חשיבות כפולה פי כמה כאשר מדינת ישראל נגררת בשנתיים האחרונות לסבבים חוזרים של בחירות העולים לקופת המדינה הון עתק, שלא לציין את משבר וירוס הקורונה אשר רק הרע את המצב.

חשוב לי לציין כי כמו בערים מרכזיות אחרות בחו”ל, בבודפשט ישנם סטודנטים ישראלים רבים השוהים פה אשר הביעו נכונות ורצון להצביע בסבבי הבחירות האחרונים. במרביתם מדובר בסטודנטים לרפואה אשר מקריבים שנים לא מועטות הרחק מהמשפחה, החברים והמולדת הכול במטרה לחזור ולתרום לחברה במקצועם העתידי. האם לא מגיע להם להמשיך להרגיש אזרחים אפילו כמעה על ידי דבר פשוט כמו הצבעה בשגרירות.

לא הגיע הזמן שנצעד קדימה ונתאים את עצמנו למאה בה אנו חיים?

זהות ישראלית בקרב הישראלים במקסיקו סיטי

מאת: ד”ר פרלה אייזנקנג קנה – מקסיקו סיטי – מרצה וחוקרת (סוציולוגיה ומדע המדינה).

בתור חוקרת את החיים הטרנס-לאומיים של הישראלים החיים במקסיקו סיטי והסביבה אשתף אתכם בכמה היבטים מעניינים העולים ממחקר שערכתי לפני מספר שנים (Aizencang 2016).

בסביבות 3000 אנשים בעלי אזרחות ישראלית מתגוררים בימים אלו באזור מקסיקו סיטי. מדובר באוכלוסייה מאוד הטרוגנית, גם מבחינת מעמדם (הסטטוס החוקי), עיסוקם ו מגוריהם, כמו גם מבחינת רמת ההכנסה, המעמד הסוציו כלכלי שלהם לפני הגירתם, זמן השהות שלהם בחו״ל, מידת (רמת) הדתיות והמוצא האתני, בין היתר.

מהמחקר עולה כי 86% מהישראלים במקסיקו נשואיים והשאר מתחלקים באופן שווה בין רווקים, גרושים ואלמנים. כ- 50% הקימו משפחה עם בן או בת סוג מקסיקניים, 25% עם ישראלים והשאר עם מהגרים ממדינות אחרות. כמו כן, 93% מאלו שסוקרו נישאו ליהודים, נתון מעניין בהתחשב במצב של ישראלים במקומות אחרים בעולם, אצלם ההתבוללות בולטת יותר (Dimentstein ‪& Kaplan 2017.

הגיל הממוצע של הישראלים המהגרים למקסיקו הינו 28, נתון התואם עם גילם הממוצע של הישראלים המגיעים לאירופה, לדוגמא (Lev Ari 2013)‪

בחינת חלוקת המהגרים הישראליים במרחב הגיאוגרפי מלמד שרובם מתגוררים במזרח העיר והמטרופולין, שם מתרכזים גם חיי הקהילה היהודית ומוסדותיה, הכוללים בתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים.

כאשר בוחנים מספר מדדים אובייקטיביים ניתן לראות כי המהגרים הישראליים השתלבו היטב בחברה המקומית – היהודית והלא יהודית – אם כי מבחינה סובייקטיבית, חלק גדול מהם אינו מרגיש שהתקבל בקהילה היהודית. (Aizencang‪ 2019.)

 

בנוסף, אחוז גדול מהישראלים שסוקרו מקיימים חיים טרנס-לאומיים. זה מתבטא בפעילויות היומיומיות, בקשרים המשפחתיים והחברתיים, בעסקים בין המדינות, בתדירות הטיסות לארץ, במעקב היומיומי אחרי המתרחש במדינה ובעיסוק במתפרסם בעיתונות הישראלית, בטלוויזיה ובכלי התקשורת האלקטרוניים.

חשוב לציין כי הישראלים במקסיקו אינם מהווים קהילה, בשונה ממקומות אחרים בעולם כמו לדוגמא מלבורן (Porat (2018 , ברלין ; Kranz 2016) 2017 (Stauber , טורונטו (Harris 2009; Merkur, 2018) לאס אנגלס או סאן פרנסיסקו (Gold 1994, 2001, 2002, 2009; Floman 2007; Rebhun & Lev Ari 2010), הם אינם מאורגנים באופן ריאלי או וירטואלי ואף בקושי עונים ליוזמות הפרטיות ואף לא לציבוריות שלאחרונה החלו להגיע מהקונסוליה הישראלית במקום.

יחד עם זאת, הישראלים במקסיקו מאוד מחוברים לארץ וזהותם הישראלית היא מאוד חזקה.

מנקודת מבט טרנס-לאומית, הגירה נחשבת לתהליך מתמשך. חיים טרנס-לאומיים מאפשרים קיום סימולטני, בו-זמנית, ביותר ממקום אחד. כלומר, תהליך הקליטה של מהגר בתוך החברה הקולטת אינו שולל את קיומו ועוצמת הקשר שלו עם ארץ מוצאו ומדינתו. בהקשר זה, זהותו של המהגר הטרנס-לאומי הינה מורכבת ונזילה, תוצר של תהליך מתמשך של בנייה והבנייה, תהליך לא גמור, מקוטע, היסטוריֿ, המתעדכן באמצעות חוויות היומיום. (La Barbera 2014; Vertovec 2001)

 

במטרה לבדוק כיצד ההגירה השפיעה על זהותם הישראלית של המהגרים החיים במקסיקו נבדקו כמה מדדים, ביניהם השימוש בשפה העברית, הזיקה לישראל, הבקיאות במצב הפוליטי והחברתי במדינה, תדירות הטיסות לארץ וצריכת המוצרים התרבותיים.

92% מהישראלים שהיגרו למקסיקו חווים את הזהות הישראלית כמשמעותית. להבדיל, הדעות חלוקות בשאלת החשיבות של מגורים בישראל: 31% סבורים שזה מאוד חשוב, 37% חשוב, 27% חשוב במידה מועטה ו-5 % בכלל לא חשוב.

 

 

 

 

This is the heading
שלנו 
הפעילויות

voteAboradIsrael

עדכון חוק הבחירות לכנסת

קרא עוד

Israeli Zoom Meetings

מפגשי זום עם דמויות משפיעות בארץ

קרא עוד

israelin360

Coming Soon

קרא עוד

Balagan Podcast

פודקאסט באנגלית על פוליטיקה ישראלית

קרא עוד

Tarbut.club

מועדון תרבות ישראלי

קרא עוד