הורדת נייר העמדה

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם. בנוסף, ראינו שיש מקום לבחינה מחודשת של זהות וזיקה ישראלית בעידן הגלובליזציה.

נייר העמדה שכתבו פרופ’ רובי ציגלר ומריאן מטיאש סוקר את ההיבטים המשפטיים והסוציולוגים של הצבעת ישראלים מחו”ל וממליץ בשלב הזה לאפשר לישראלים בעלי תושבות, השוהים עד חמש שנים בחו”ל, להצביע ממקום מושבם. בנוסף, ראינו שיש מקום לבחינה מחודשת של זהות וזיקה ישראלית בעידן הגלובליזציה.

ראשית נעשתה סקירה משפטית הכוללת את המשפט הישראלי ומגמות משפט בינלאומיות.

הצגנו כיצד ישראל, כמדינה דמוקרטית, עושה מאמצים גדולים לאפשר לכל אזרח ישראלי בגיר להשתתף בבחירות ואף בתחומים שונים, כגון הנגשת ההצבעה לאסירים, הינה מהמדינות הפרוגרסיביות בעולם. יחד עם זאת, דווקא ביחס להצבעה של אזרחיה בעולם היא נמצאת בין המדינות הבודדות אשר אינן מאפשרות זאת.

גם את הסייגים והסיבות שבגינן ישראל נמנעה לאפשר הצבעה מחו”ל הצגנו. טיעונים מוכרים כגון חוק השבות, וסוגיות בטחוניות מעוררות חשש בקרב הציבור ומחוקקיו. יחד עם זאת, ישנן דרכים שונות לפתור את הסוגיות הללו, ולא מצאנו שיש עילה מוצדקת למנוע באופן גורף מתושב ישראלי השוהה בחו”ל באופן זמני להשתתף, והדבר אף מפר את זכויות האזרחיות ויוצר אפליה בין אזרחים.

ערכנו סקירה במאפיינים הטראנס-לאומיים של הקהילה הישראלית בתפוצות. הראינו כיצד הגלובליזציה השפיעה על הזהות הישראלית ובפרט על אזרחים ישראלים בתפוצות אשר משמרים מרכיבים רבים מזהותם. בנוסף, ישנן יתרונות רבים עבור מדינת ישראל לאפשר הצבעה מחו”ל, בין היתר שימור וחיזוק הקשר עם התפוצה הישראלית, שלה יתרונות בטחוניים, כלכליים ותרבותיים מוכחים, כפי שניתן לראות מדוגמאות שונות בעולם.

לסיכום, הצענו  שבשלב הזה נכון יהיה לאפשר לישראלים אשר הינם עדיין מוגדרים כתושבים ע”פ רישומי ביטוח לאומי, ועל כן, גם משלמים ביטוח לאומי, להשתתף בבחירות ממקום המצאם. ההגדרה הזו כוללת להערכתנו בין 70-100 ישראלים, שביניהם בסביבות 35 אלף סטודנטים.

סיבה נוספת להגדרת הזמן הזו היא משום שכ-70 מהישראלים השבים לישראל עושים זאת במהלך חמשת השנים הראשונות לשהותם מחוץ לישראל.

יש לחקור את נושא הזיקה לעומקו, ולמצוא בהמשך הגדרה מורכבת ומדויקת יותר אשר תוכל לזהות בתוכה את ה”זיקה הישראלית האותנטית” ביותר, על מנת לאפשר לכמה שיותר אזרחים ישראלים, אשר ממשיכים לחוש זיקה וזהות עם הלאום הישראלי, לקחת חלק בבחירות, וזאת במטרה לחזק את הדמוקרטיה הישראלית.

בנוסף, זיהינו מספר נושאים משיקים, כגון נושא ההצבעה המוקדמת, אשר אינה קיימת בישראל.

טוב יהיה גם לשנות את שיטת הבחירות לכנסת לשיטה אזורית, וניתן גם להגדיר את הישראלים בחו”ל כאזור בחירה נבדל ובכך להפחית את החשש מפני הטייה לא פרופורציונאלית (אף על פי שאיננו מאמינים שתהיה כזו כך או כך) בבחירות.

 

המלצנו גם לערוך תיקון בחוק האזרחות כך שעולה מתאם חוק השבות ידרש לתושבות מינימלית של כמה שנים לפני שיוכל לקחת חלק בבחירות – כפי שמקובל בשאר מדינות העולם. שינוי זה יצמצם בין היתר את החשש לניצול של חוק השבות לקבלת אזרחות למטרת הצבעה בלבד.